שם היו בתים, פזורים איים איים
אני אקדח טעון געגועים
וזהחוזר את מבינה
כלשיר הוא זכרון בלתי נמנע
באיצטדיון נדהם וצר מלהכיל
עםכל בני האדם אני יושב
הלהקה כבר מוכנה
כלשיר הוא זכרון בלתי נמנע
אז לא היתה לי מכונית גדולה
אז לא ידעתי מה ישבשוליו
סודות, שדות של אירוסים
שם היו בתים דומים בלילה, מי הבדיל
ולפעמים משם באים אלי
עוד ילדים אולי לא ילדים
זו לא אותה המדינה
רקשיר כמו זכרון בלתי נמנע
אז לא היתה לי מכונית גדולה
אז לא ידעתי מה ישבשוליו
סודות, שדות של אירוסים
עכשיו על כביש מהיר במכונית שאת קנית
אני נוהג זהיר מאנשים
זו לאאותה המדינה
רקשיר כמו זכרון בלתי נמנע
אז לא היתה לי מכונית גדולה
אז לא ידעתי מה ישבשוליו
סודות, שדות של אירוסים
אז לא היתה לי מכונית גדולה
אז לא ידעתי מה ישבשוליו
סודות, שדות של אירוסים