המקום אי שם בנגב המדבריות של צין
שלושה עשר גברים הולכים בחושך בחמסין
בשיירה, בלי מטרה ברורה
כלום לא קורה וכעבור זמן מה
קולו של י' שובר את הדממה
מ' מתנהג כאילו לא שמע, ורק מאט קמעה
שלושים ימים ושלושים לילות
מטרטרים אותנו סתם, אומר ובקולו
שנים של עבודות קטנות מטעם ולמען
שלושים ימים ושלושים לילות
מן ההרים אל תוך הוואדיות
נפשי צמאה, לא להתגלויות
ואם אתה פוחד תגיד להם שי' אומר
שלא אכפת לו אם רזה הארץ או שמנה
לא בלי לרעוד אבל בלי לגמגם
כאילו לא הרגיש מספיק מותקף
ועל פניו חיוך לא חף מתענוג, של כוח
כל מה שי' בסך הכול אומר
מנהיג גדול צריך לדעת לוותר
לסגת כדי להיזכר בתורמה שכל חייו ירצה לשכוח
מ', בלי תנועה, אומר לו שמע
פניי אולי לא לשלום, אבל לא למלחמה
הנה דברמה אשר אולי תוכלו לקחת
זאת דרך ארוכה לארץ המובטחת
הם מחזיקים עליך תיק, וזה עניין אבוד
אתה עיוור אם עוד אינך תופס
גם אם נעפיל להר באורח נס
מ' כמו מתוך חלום לפתע מתקרב
אבלאין שום כנען, כנען היא בלב
אם ניכנס, לא ניכנס זה היינו הך
נולדתי כדי להיפרד
מקדמת דנא ועד לשנה הבאה בירושלים