את אבודה אבל גם אסירת תודה
ואת מדפדפת בתמונותבעמידה
הן מזכירות לך ת'זמניםהישנים
בחורשה שהוחלפה לפני שנים בבניינים
עוד לפני שאת חלמת על משפחה וילדים
לפני שידעת בעצמךמה עושים
כשעננים מכסים ת'שמיים
היא יוצאת בלי לסגור את דלת הבית
ומחכה לגשם שירד עלינו לטובה
אמא אמרה אל תפחד מהקור
אבל עדיין אתה חי בלי דאגות
קמטים יפים עליך כמו דרגות
והתמונות ת'מטרה שובמשיגות, כי
הן מזכירות לך ת'ילדהביישן
שגר ממש ליד מגדל המיםהישן
השבילים שמסביב הפכו כבר לכבישים מזמן
התמונות מזדקנות ואנחנו איתן
כשעננים מכסים ת'שמיים
הוא נשאר לבדו, להגן עלהבית
ומחכה לגשם, שירד עלינו, לטובה
אבא אמר אל תפחד מהקור
קח נשימה, גם אם לא יעזור
לא תמידקל, לא תמידטוב
אבל זה תמיד גורם לי לחשוב
לא תמידקל, לא תמידטוב
אבל זה תמיד גורם לי לחשוב
כשעננים מכסים ת'שמיים
הילד גדל, עזבתי ת'בית
והנה בא הגשם שירד עלינו לטובה
אני כבר מזמן לא מפחד מהקור
קח נשימה, גם אם לא יעזור
לא תמידקל, לא תמידטוב
אבל זה תמיד גורם לי גורם לי לחשוב