ואומרים לה מה שרואים משם לא רואים מכאן
תלויה באוויר, רוקדת כמו בובה לצליל מכוון
בסוף כליום היא לבדה הזמן עובר כבר לא ילדה
והיא מודה איך החיים שלה בכלל לא בעדה
אמרה שלום ולא תודה והתפטרה מהעבודה
לקחה להתיק קטן ארזה את התקוות במזוודה
כי בספרים שהיא קוראת היו להכמה גיבורות
שלא פחדו לרוץ גם כשהשביל היה מלא בורות
והעולם נותן לה קרב קשה אבל היא תנצח
כי לומדים לפרוץ דלתות כשלא נותנים לך מפתח
אין שום דבר בטוח פורשת מפרשים
היא מחכה לרוח אין לה זמן לנוח
ואומרים לה מה שרואים משם לא רואים מכאן
תלויה באוויר, רוקדת כמו בובה לצליל מכוון
הם אומריםהו הו הוהו הו הו
כל הדרכים הן מובילות אותה רחוק אך לאן
כל החיים עוברים מולה כמו סרט
כשהיא מסתכלת דרךהחלון של הרכבת
אישה קטנה עולם גדול אז מה
היא יודעת שההצלחה תבוא עם הזמן
לא להשבר לברוח, לא להשאר לשכוח
לא להזכר, לומדים לשחותאם לא רוצים לטבוע
והעולם מפנה לה את הגב אבל היא תתגבר
כשהחיים עוצרים צריך ללמוד לרוץ יותר מהר
אין שום דבר בטוח פורשת מפרשים
היא מחכה לרוח אין לה זמן לנוח
ואומרים לה מה שרואים משם לא רואים מכאן
תלויה באוויר, רוקדת כמו בובה לצליל מכוון
הם אומריםהו הו הוהו הו הו
כל הדרכים הן מובילות אותה רחוק אך לאן
היא כבר לא נשברת יהיה מה שיהיה
עוד שנייה עוברת רגליים נעוצות
ואומרים לה מה שרואים משם לא רואים מכאן
תלויה באוויר, רוקדת כמו בובה לצליל מכוון
הם אומריםהו הו הוהו הו הו
ואומרים לה מה שרואים משם לא רואים מכאן
תלויה באוויר, רוקדת כמו בובה לצליל מכוון
הם אומריםהו הו הוהו הו הו
כל הדרכים הן מובילות אותה רחוק אך לאן