דיברנו שעות לא אמרת לי כלום
כל העיר פתוחה מה אתה כזה חסום
איך אתה בא כמו יום גשום בסוף של מאי
בלי לראות רחוק בלי לדעת מקרוב
זמן מרפא אבל לא את כולם
בוא ניפגש אחרי סוף העולם
כתבתי על העור מי עזב אותי
אז למה רק אני פה נפרדתי
את כל הלילות שאכלנו אבק
כמה מקלחות זה עדיין לא נמחק
אבל בפנים יש רעשים והראש מתפוצץ
איך ששוכחים הכאב הזה לוחץ
זמן מרפא אבל לא את כולם
בוא ניפגש אחרי סוף העולם
כתבתי על העור מי עזב אותי
אז למה רק אני פה נפרדתי
כתבתי על העור מי עזב אותי
אז למה רק אני פה נפרדתי