על הנגב יורד ליל הסתיו
ומצית כוכבים חרשחרש
עת הרוח עובר על הסף
עננים מהלכים על הדרך
כבר שנה לא הרגשנו כמעט
איך עברו הזמנים בשדותינו
כבר שנה ונותר--נו מעט
מה רבים שאינם כבר בינינו
את יפי הבלורית והתואר
לא תיתן את ליבנו לשכוח
את תשובי בינינו לפרוח
הרעות נשאנוך בלי מילים
אפורה עקשנית ושותקת
מלילות האימה הגדולים
את נותרת בהירה ודולקת
שוב בשמך נחייך ונלכה
כי רעים שנפלועל חרבם
את חייך הותירו לזכר
את יפי הבלורית והתואר
לא תיתן את ליבנו לשכוח
את תשובי בינינו לפרוח
את יפי הבלורית והתואר
לא תיתן את ליבנו לשכוח
את תשובי בינינו לפרוח