אתכל הזמן בוכה שאין לךילד
והפרחים אצלך בגן הם רק נובלים
והזמן שלך הוא רץ ממש כמוילד
מישהוקם וחותך הוא הולך
כמה רצית להמשיך ואמרת חבל
את פותחת את הראש עם איזהספר
ומחברת את המילים לדמיונות
מישהוקם וחותך הוא הולך
כמה רצית להמשיך ואמרת חבל
ישמשהו באוויר ואת משערת
שזהוחלק מהיופי של הסוף
והחלום שלך לקראת אמצע הסרט
מישהוקם וחותך הוא הולך
כמה רצית להבין ואמרת חבל